על אישור תביעה ייצוגית בנושא מרמה בנתוני זיהום אוויר, ועל מאבקה העיקש של המדינה לטרפד הליכים סביבתיים גדולים
בשנת 2015 נחשפה פרשת "דיזלגייט", אחת מפרשות המרמה החמורות בתולדות תעשיית הרכב.
התברר כי פולקסוואגן, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, התקינה בתוכנת ניהול המנוע רכיב שמזהה מתי מתבצעת בדיקה של פליטת מזהמים, ומפעיל מנגנוני הפחתת פליטה שגורמים להצגת תוצאות "נקיות". עם תום הבדיקה המנגנונים כובו; כך שבמציאות הרכב פלט מזהמים בכמות גדולה פי כמה, והרבה מעבר למותר.
בית המשפט אישר: "פולקסוואגן רימתה – התביעה הייצוגית תמשיך"
בשנת 2022 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את הבקשה שהגשתי, לאישור תביעה ייצוגית בנושא בישראל, במסגרת צוות עורכי דין בראשות עו"ד מיכאל בך. בית המשפט דחה את גירסת פולקסוואגן שניסתה להכחיש את הפרת החוק ולהמעיט מחומרת הפרשה והיקפה; הבהיר כי הוא מתייחס למרמה ולזיהום בחומרה רבה; ואישר לנהל את ההליך כתביעה ייצוגית.
ההחלטה המפורטת פותחת את השער לפסיקת פיצוי לבעלי כלי הרכב, שרומו לנהוג ללא ידיעתם בכלי רכב שגורמים לזיהום חמור; לפסיקת פיצוי לכלל תושבי המדינה, אשר נחשפו במשך שנים לזיהום מסוכן במרמה ובניגוד לחוק; ולא פחות חשוב – יש בה חיזוק משמעותי למאבקים משפטיים עתידיים למען ההגנה על הסביבה.
לאחר שבע שנות מאבק מייגע ועיקש, החלטה נוקבת בנושא כל כך חשוב מממלאת בסיפוק אדיר ומצדיקה את שעות העבודה הרבות מספור, ואת הלילות הרבים ללא שינה.
אך השמחה מהולה בעצב ומעלה הרהורים נוגים על האינטרסים המנחים את מי שאמור להגן על בריאותנו ועל ילדינו. במשך שנים עשתה מדינת ישראל ככל יכולתה כדי לחבל בהליך. היא ביקשה מבית המשפט שלא לאשר את התביעה הייצוגית בעניין נזקי הזיהום; ולאחר שהתביעה אושרה היא הגישה ערעור שבו ביקשה כי תינתן החלטה עקרונית לפיה אין לאפשר הגשת תביעות ייצוגיות סביבתיות בשם כלל תושבי המדינה. לטענתה, רק המדינה רשאית להגיש תביעות כאלה, והיא פועלת בעצמה להגנת הסביבה והאוויר הנקי בכל עת שהדבר דרוש.
מדינת ישראל נגד הסביבה
המדינה מתעלמת, כמובן, מאזלת ידה המחפירה, שוב ושוב לאורך השנים, בטיפול במפגעים סביבתיים; מן ההישגים החשובים שהושגו בהליכים ייצוגיים; מהעובדה שהמזהם המשמעותי והמזיק ביותר בישראל הוא המדינה עצמה; ומהנזק העצום שייגרם למאבק למען הסביבה אם בית המשפט העליון אכן יחסום, חלילה, הגשת תביעות ייצוגיות סביבתיות דומות, כפי שהיא מבקשת.
אינני יודע אם מדובר במאבק על אגו וקרדיט לטובת פרקליטות המדינה, או שמדובר במהלך אסטרטגי מחושב שמטרתו להגן על המדינה מתביעות בעתיד. כך או כך, בשקט בשקט, מתחת לאף, מתנהל מאבק משפטי בעל השלכות עצומות למאבק הסביבתי בישראל, ומדינת ישראל אינה בצד שלנו, בלשון המעטה.
אני מקווה שבית המשפט העליון לא יקנה את הטענה ש"אפשר לסמוך" על המדינה שתגן על הסביבה; כי הוא יגן על מוסד התביעות הייצוגיות הסביבתיות, החשובות כל כך, ויחזק את ידם של העומדים עם האצבע בסכר למול התאגידים הגדולים, המדינה, והאינטרסים הלא ברורים המנחים אותה.
נכון לעכשיו הערעור של המדינה תוקע את התקדמות התביעה. אנחנו מחכים להחלטה.
לסרט המרתק "כסף מלוכלך – זיהום מסוכן" שנעשה על הפרשה.
כתבה על ההחלטה בעיתון ׳ישראל היום׳.
צילום Filip Frid, מתוך Wikimedia Commons, פרסום עפ"י רישיון Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International
