זה הסכום שהמאפיות הגדולות בישראל נדרשו להעביר לנזקקים בעקבות תביעה ייצוגית שהגשתי, יחד עם עו"ד מיכאל בך, בשל תיאום מחירים והפרת דיני התחרות.
חלק נכבד מן ההליך עסק בסוגיות כלכליות מורכבות של תרגום המעשים האסורים לאמדן גובה הנזק. חוות דעת כלכליות שהגישו הצדדים היו כמובן רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ומערב. לאחר גישור ממושך הגענו להסכם לפיו המאפיות יפצו את הציבור בהעברת מוצרי מזון לנזקקים בשווי עשרה מיליון ₪, ובתשלום 2 מיליון ₪ נוספים במזומן, שיועברו ע"י קרן ייעודית לפרוייקטים חברתיים.
גם אחרי כמה שנים טובות של עיסוק אינטנסיבי מאד בתובענות ייצוגיות, כל פעם מחדש אני מתפעל מהיופי והעוצמה של ההליך הזה. התובענה הייצוגית היא כאילו רק כלי דיוני שמאחד תביעות; בפועל, תביעות ייצוגיות יוצרות נורמות, משנות התנהגות של עסקים ומאפשרות לציבור לקבל פיצוי על עוולות בסכומי עתק, שאין שום סיכוי שהיה מתקבל בשום דרך אחרת.
מה זה "פיצוי לתועלת הציבור"?
בקביעת פיצויים תמיד נעדיף לשלם את הפיצוי ישירות למי שנפגע; אבל בתביעות ייצוגיות, כאשר התביעה מוגשת בשם ציבור רחב שאינו ניתן לזיהוי – למשל, ציבור צרכני הלחם – בית המשפט יכול לקבוע שבמקום לפצות את הניזוקים הספציפיים, הנתבע יפצה את הציבור. "פיצוי לתועלת הציבור" יכול לכלול תרומות לעמותות, סיוע לנזקקים או השקעה בפרויקטים חינוכיים או חברתיים הקשורים לנושא התביעה. מעבר לתועלת הישירה הגלומה בו, פיצוי כזה מבטיח שהחברה הנתבעת לא תשמור בכיסה את מה שהרוויחה כתוצאה מן ההפרה.
